רבקה | pash

hand-countryside-industry-cultivation-autumn-season-concept.jpg

רבקה

האימא השנייה. כדי להכיר אותה נצלול לפסוקים.

רשמו לפניכם אלו דברים אתם לומדים מרבקה מכל נושא.

בראשית כ"ד, ט"ו-כ"ח:

"וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה, אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם; וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ. וְהַנַּעֲרָה טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ; וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר: הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ. וַתֹּאמֶר: שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר: גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו. וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ; מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ, אִם לֹא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם. וַיֹּאמֶר: בַּת מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא לִי; הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין. וַתֹּאמֶר אֵלָיו: בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי, בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר. וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן. וַיִּקֹּד הָאִישׁ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַה'. וַיֹּאמֶר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי. וַתָּרָץ הַנַּעֲרָה וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה".

פעם ראשונה שאנחנו פוגשים את רבקה. אנחנו נפעמים מהמסירות שלה להשקות את אליעזר ואת כל גמליו! פעם זה לא היה דבר פשוט, זו הייתה מלאכה פיזית מאוד קשה, והשקיית הגמלים דרשה זמן רב. רבקה ביצעה זאת במהירות וביעילות.

מפסוקים אלה אנחנו יודעים שלושה דברים על רבקה:

1. טובת מראה

2. גומלת חסדים

3. מכניסת אורחים (מציעה לארח את אליעזר ואת גמליו ללא כל תנאים)

כבר מהמפגש הראשון רבקה מזכירה לנו דמות מסוימת: אברהם. למהר להכניס אורחים ולעשות טוב...

בראשית כ"ד, כ"ט: "וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן".

רבקה גדלה בבית עם האב בתואל והאח לבן. כולנו מכירים את סיפורי המרמה, את העבודה הזרה שהיה בבית. לאור הבית בו גדלה, דמותה של רבקה רק מתעצמת. היא הולכת בדרכי אברהם אבינו למרות החינוך שקיבלה, שלא תואם דרך של טוב וחסד.

בראשית כ"ד, י"ג-י"ד: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם; וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ..."

הביטוי עלמה מופיע רק פעמיים בכל התנ"ך, ונאמר על שתי נשים מסוימות. זכרו ביטוי זה, נחזור אליו בהמשך. המפרשים אומרים שהכוונה לאישה לא נשואה, אך הכוונה כאן היא כינוי של שבח.

בראשית כ"ד, נ"ז-ס':

"וַיֹּאמְרוּ: נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ: הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה? וַתֹּאמֶר: אֵלֵךְ. וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ, וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו. וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ: אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".

רבקה לא מחכה כמו משפחתה, שרוצה להשהות את הליכתה, ומיד מסכימה להצעת אליעזר. שוב מהדהד לנו אברהם שהלך לארץ לא ידועה לפי קריאתו של ה'. רבקה מבינה שהיא נכנסת לסיפור משמעותי וגדול יותר בחייה.

בראשית כ"ד, ס"א-ס"ז:

"וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ, וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים, וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ; וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה, וַיֵּלַךְ. וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק; וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל. וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד: מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ? וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד: הוּא אֲדֹנִי; וַתִּקַּח הַצָּעִיף, וַתִּתְכָּס. וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ".

באוהלה של שרה היו באופן תמידי שלושה ניסים. הם פסקו לאחר מותה והתחדשו כשהגיעה רבקה. הניסים הם:

• ענן מעל האוהל

• נר שבת דלק מערב שבת עד ערב שבת

• ברכה בעיסה

רבקה מקבלת את האישור שהיא נכנסת לאימהות האומה (בראשית כ"ה, כ"א-כ"ג):

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר: אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'. וַיֹּאמֶר ה' לָהּ: שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר".

רבקה עקרה, כמו ששרה הייתה. לאחר תפילה שלה ושל יצחק (גם כאן יש חוויה של שותפות אף תכף נראה את השוני) היא בהריון ועם תאומים. היא לא מרגישה בטוב והולכת לדרוש את ה', כלומר לשאול את שם ועבר, גדולי הדור, מה הסיבה שיש בהיריון זה תופעות מוזרות. הם אומרים לה מה יהיה עתידם של ילדיה, ורבקה בחרת לא לשתף את יצחק בתוכן הנבואה שקיבלה דרך שם ועבר. איננו יודעים את הסיבה לחוסר השיתוף, אבל מרגע הלידה פוגשים כל הזמן את המתח בבחירה של יצחק בעשו ושל רבקה ביעקב.

בראשית כ"ה, כ"ח / בראשית כ"ז, ה'-י"ז:

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב".

"וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ; וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא. וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה; וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי. וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ. לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב. וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה. וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ: עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי. וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח וַיָּבֵא לְאִמּוֹ; וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו. וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן. וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו. וַתִּתֵּן אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָשָׂתָה בְּיַד יַעֲקֹב בְּנָהּ".

אחד מהרגעים הקשים בסיפורי האבות. רבקה רוקמת מזימה וגורמת ליעקב לרמות את אביו ואחיו. רבקה יודעת בנבואה שיעקב צריך לקבל את הברכות, אך במקום לדבר עם יצחק על כך - היא עושה זאת מאחורי הגב... זהו לא סיפור קל.

בראשית כ"ז, מ"א-מ"ו:

"וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו; וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ: יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי. וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל; וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן, וַתֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ. וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי; וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה. וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ. עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ, וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ, וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם; לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד. וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק: קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ - לָמָּה לִּי חַיִּים".

עשו מתכנן בליבו להרוג את יעקב. רבקה שומעת על זה, אבל איך? הרי עשו אומר זאת לליבו! רבקה רואה. היא יודעת מה קורה עם בניה גם כשהם לא אומרים את זה בקול. היא אומרת ליעקב שהוא צריך לברוח מפני עשו ואת יצחק היא משכנעת שכדאי לשלוח את יעקב להתחתן עם בנות לא מכנען, כמו שהוא עצמו התחתן עם אישה לא מכנען.

בראשית ל"ה, ח':

"וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית-אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת".

אחרי שיעקב יוצא מהארץ - לא שומעים יותר על רבקה. היא לא זוכה לפגוש אותו כשהוא חוזר עם כל השבט הגדול שיצר בחרן. התורה לא מספרת על פטירתה כמו שהיא סיפרה על שרה. האזכור היחיד הוא שהמינקת של רבקה, כלומר המטפלת שלה, שקראו לה דבורה – נפטרה, יעקב בא לקבור אותה ובכה שם. מי זאת המינקת? היא הגיעה עם רבקה כשהיא באה להתחתן עם יצחק, ומשם לומדים שייתכן ורבקה הייתה בת 3 כשהתחתנה עם יצחק...

מה אנחנו לומדים מרבקה?

גם כשגדלים בסביבה לא טובה, עם אנשים לא צדיקים, אפשר להידבק במידתו של אברהם אבינו - הכנסת אורחים. אפשר להחליט להתרחק ממקום שלא עושה טוב ולהתחיל חיים חדשים.
כשמשהו מרגיש לא טוב או לא נכון - צריך ליזום, לקחת אחריות, לשאול את ה', לעשות מעשה מרמה, להציל את הבן מהאח.
גם רבקה לא מושלמת. אנחנו מתחילים בחוויות של שותפות אבל אז מתגלים סדקים, כל אחד מושך לכיוון אחר, עד מצב שרבקה נאלצת לרמות, אבל היא הייתה כל כך שלמה עם העמדה שלה שזה לימוד בפני עצמו.
הקשר בין אימא לבן - קשר שכדאי תמיד לעבוד עליו. כמו ששרה הייתה קשורה ליצחק ונפטרה כאשר שמעה שאולי נעקד, כך גם רבקה עשתה הכול בשביל יעקב, ואפילו שלחה אותו לדרכו ולא זכתה לראות אותו מקים משפחה.

רבקה היא האימא השנייה של העם היהודי, אבל היא הרבה יותר מזה - היא האישה שלקחה את ההיסטוריה לידיים שלה ושינתה את המהלך. בואו נכיר אותה דרך הפסוקים ונראה איך אישה צעירה מבית רמאים הפכה לאחת הדמויות המשפיעות בתנ"ך.

"וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת"

פעם ראשונה שאנחנו פוגשים את רבקה, והיא מיד מרשימה. אנחנו נפעמים מהמסירות שלה להשקות את אליעזר ואת כל גמליו! חשבו על זה - זו הייתה מלאכה פיזית מאוד קשה, והשקיית הגמלים דרשה זמן רב. גמל אחד שותה עד 140 ליטר מים! ולאליעזר היו עשרה גמלים. רבקה ביצעה זאת במהירות וביעילות, בלי שום היסוס.

מפסוקים אלה אנחנו יודעים שלושה דברים על רבקה:

טובת מראה
גומלת חסדים
מכניסת אורחים (מציעה לארח את אליעזר ואת גמליו ללא כל תנאים)

כבר מהמפגש הראשון רבקה מזכירה לנו דמות מסוימת: אברהם. למהר להכניס אורחים ולעשות טוב...

"וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן"

זה מלמד אותנו משהו חשוב: אפשר לבחור להיות אחרת מהסביבה בה גדלנו. רבקה לא הייתה חייבת להיות כמו המשפחה שלה.

"הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב"

הביטוי "עלמה" מופיע רק פעמיים בכל התנ"ך! המפרשים אומרים שהכוונה לאישה לא נשואה, אך הכוונה כאן היא כינוי של שבח. זה מראה כמה רבקה הייתה מיוחדת.

"הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה? וַתֹּאמֶר: אֵלֵךְ"

רבקה לא מחכה כמו משפחתה, שרוצה להשהות את הליכתה, ומיד מסכימה להצעת אליעזר. שוב מהדהד לנו אברהם שהלך לארץ לא ידועה לפי קריאתו של ה'. רבקה מבינה שהיא נכנסת לסיפור משמעותי וגדול יותר מחייה הפרטיים.

"אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" - הברכה הזאת מראה שהמשפחה הבינה שרבקה הולכת למשהו גדול.

"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ"

באוהלה של שרה היו באופן תמידי שלושה ניסים. הם פסקו לאחר מותה והתחדשו כשהגיעה רבקה:

ענן מעל האוהל
נר שבת דלק מערב שבת עד ערב שבת
ברכה בעיסה

זה היה האישור השמימי שרבקה היא באמת הממשיכה של שרה.

"וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'"

רבקה עקרה, כמו ששרה הייתה. לאחר תפילה שלה ושל יצחק (גם כאן יש חוויה של שותפות אף תכף נראה את השוני) היא בהריון ועם תאומים. היא לא מרגישה בטוב והולכת לדרוש את ה', כלומר לשאול את שם ועבר, גדולי הדור, מה הסיבה שיש בהיריון זה תופעות מוזרות. הם אומרים לה מה יהיה עתידם של ילדיה, ורבקה בחרת לא לשתף את יצחק בתוכן הנבואה שקיבלה. איננו יודעים את הסיבה לחוסר השיתוף, אבל מרגע הלידה פוגשים כל הזמן את המתח בבחירה של יצחק בעשו ושל רבקה ביעקב.

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו... וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב"

מרגע הלידה פוגשים כל הזמן את המתח בבחירה של יצחק בעשו ושל רבקה ביעקב. זו טרגדיה של משפחה שמתפרקת. כל הורה בוחר בן אחר, וזה יוצר מתח שבסוף מפוצץ את הבית.

"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ"

איך האישה שהתחילה כגומלת חסד הגיעה לרמות? זה הפרדוקס של רבקה. היא מאמינה בנבואה שקיבלה -

שיעקב צריך להיות הממשיך. אבל במקום לדבר עם יצחק על כך, היא בוחרת לפעול מאחורי הגב.

"עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי" - רבקה מוכנה לקחת על עצמה את כל האחריות. זה מראה כמה היא הייתה שלמה עם ההחלטה,

גם אם הדרך הייתה בעייתית.

זה מלמד אותנו על הסכנה שבכך שנאמין שהמטרה מקדשת את האמצעים.

לפעמים אנשים טובים עושים דברים לא טובים כשהם משוכנעים שזה למען מטרה נכונה.

"לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד"

"יָמִים אֲחָדִים" - רבקה חושבת שזה יהיה זמני. היא לא יודעת שהיא שולחת אותו לעשרים שנה של גלות.

"לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד" - רבקה מפחדת לאבד את שני הבנים. זו האמא שמנסה להציל את יעקב אבל בעצם מאבדת אותו.

"וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה... אַלּוֹן בָּכוּת"

המקום נקרא "אלון בכות" - עץ הבכי. זה המחיר הכבד של הבחירות שלה. היא עשתה מה שהאמינה שנכון, אבל זה עלה לה בפרידה מהבן שאהבה.

מה אנחנו לומדות מרבקה?

גם כשגדלים בסביבה לא טובה, עם אנשים לא צדיקים, יש לנו בחירה. רבקה בחרה להידבק במידותיו של אברהם אבינו - הכנסת אורחים וגמילות חסדים. היא הוכיחה שאפשר להתרחק ממקום רע ולהתחיל חיים חדשים.

כשמשהו מרגיש לא נכון, רבקה מלמדת אותנו לקחת אחריות ולפעול. היא לא הסתפקה בתחושות רעות -

היא הלכה לדרוש את ה' ולברר מה באמת קורה.

אבל רבקה גם מראה לנו מה קורה כשלא משתפים. היא קיבלה נבואה חשובה ובחרה לא לספר ליצחק.

הדבר יצר סדקים עמוקים שבסוף הביאו לקטסטרופה משפחתית. תקשורת - זה הבסיס של כל קשר.

לפעמים עמידה על עקרונות גובה מחיר כבד. רבקה הצילה את עתיד העם היהודי, אבל במחיר של הקשר עם הבן שאהבה.

היא הראתה לנו איך נראית אמא לוחמת - שמוכנה לעשות הכל, גם לקחת על עצמה קללה, גם להפריד מילדיה.

ולבסוף - הקשר בין אמא לבן. כמו ששרה נפטרה כששמעה על העקדה,

כך גם רבקה שילמה מחיר כבד על אהבתה ליעקב. היא שלחה אותו לדרכו כדי להציל אותו,

אבל לא זכתה לראות אותו מקים משפחה.

לעוד שיעורים על נשים בתנ"ך

חנות