יהושע פרק ה

תנ"ך לילדים

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ - פֶּרֶק ה'

" וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל-מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, וְכָל-מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל-הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת-מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַד-עברנו (עָבְרָם) וַיִּמַּס לְבָבָם, וְלֹא-הָיָה בָם עוֹד רוּחַ, מִפְּנֵי, בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל." (ה', א')

הַנֵּס הִצְלִיחַ!
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָצוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַדָּבָר גָּרַם לְפַחַד גָּדוֹל בֵּין כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְהַמְּלָכִים.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֵבִינוּ אֶת גֹּדֶל הַנֵּס, כִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּיִם עוֹמְדִים כְּחוֹמָה וְלֹא זוֹרְמִים. הֵם רָאוּ שֶׁהָיָה נֵס וְהַיַּרְדֵּן הִתְיַבֵּשׁ לִכְבוֹדָם, אֲבָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ רָאוּ אֶת הַחוֹמָה הָעֲצוּמָה שֶׁל הַמַּיִם, חוֹמָה שֶׁעוֹמֶדֶת וּמוֹנַעַת מֵהַמַּיִם לְהַמְשִׁיךְ וְלִזְרֹם. הֵם רָאוּ אוֹתָהּ וְזֶה גָּרַם לָהֶם לְפַחַד כָּל כָּךְ גָּדוֹל עַד שֶׁהַלֵּב שֶׁלָּהֶם נָמַס! הַלֵּב לֹא יָכוֹל בֶּאֱמֶת לְהִנָּמֵס, אֲבָל זֶהוּ תֵּאוּר שֶׁבָּא לְהַרְאוֹת עַד כַּמָּה הֵם פָּחֲדוּ...

לָמָּה הַפַּחַד שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ הוּא כָּל כָּךְ מַשְׁמָעוּתִי?
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְחֻלֶּקֶת לְהַרְבֵּה עָרִים, וּלְכָל עִיר יֵשׁ מֶלֶךְ. אִם כָּל הַמְּלָכִים יִתְאַחֲדוּ בְּיַחַד לָצֵאת לְמִלְחָמָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה לְעַם יִשְׂרָאֵל מְאוֹד קָשֶׁה לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ. חֲצִיַּת הַיַּרְדֵּן גָּרְמָה פַּחַד גָּדוֹל, שֶׁהֵבִיא לְכָךְ שֶׁהַמְּלָכִים מְפַחֲדִים אֲפִלּוּ לְהִתְאַחֵד! בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוּכְלוּ לְהִסְתּוֹבֵב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְאַט לְאַט לִכְבֹּשׁ כָּל עִיר וּלְנַצֵּחַ אוֹתָהּ, וּבַסּוֹף לִכְבֹּשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ. זוֹהִי הַתָּכְנִית שה' תִּכְנֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מְאוֹד קָשֶׁה לִכְבֹּשׁ בְּבַת אַחַת הַכֹּל. הַאִם הַתָּכְנִית יָצְאָה לַפֹּעַל? נְגַלֶּה בַּהֶמְשֵׁךְ...

לִמּוּד

מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כְּשֶׁאַתֶּם מְפַחֲדִים?
מָה יָכוֹל לַעֲזֹר לְהַרְגִּיעַ אֶתְכֶם כְּשֶׁאַתֶּם מְפַחֲדִים?
מִי יוֹתֵר חָזָק - מִי שֶׁמְּאֻחָד אוֹ מִי שֶׁמִּתְמוֹדֵד לְבַד?

שְׁאֵלוֹת

לְדִיּוּן

"אֶחָד אוֹ כֻּלָּם" –

הִתְפַּזְּרוּ בְּרַחֲבֵי הַחֶדֶר, כָּךְ שֶׁכָּל אֶחָד עוֹמֵד לְבַד. הַפְעִילוּ מוּזִיקָה, וְכָל אֶחָד יָנוּעַ בִּמְקוֹמוֹ וְיַעֲשֶׂה תְּנוּעוֹת כְּפִי רְצוֹנוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הִסְתַּדְּרוּ בְּזוּגוֹת וְכָל זוּג יַעֲשֶׂה אֶת אוֹתָן תְּנוּעוֹת, וְלְאַט לְאַט הִתְחַבְּרוּ לִקְבוּצָה וְתִרְאוּ אִם כֻּלָּם מַצְלִיחִים לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתָן הַתְּנוּעוֹת. הַאִם יוֹצֵא מֵעֵין רִקּוּד?

פְּעִילוּת

למשחק תפזורת

לפרק הבא

לפרק הקודם

(א) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל-מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, וְכָל-מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל-הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת-מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַד-עברנו (עָבְרָם); וַיִּמַּס לְבָבָם, וְלֹא-הָיָה בָם עוֹד רוּחַ, מִפְּנֵי, בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.

(ב) בָּעֵת הַהִיא, אָמַר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, עֲשֵׂה לְךָ, חַרְבוֹת צֻרִים; וְשׁוּב מֹל אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית. (ג) וַיַּעַשׂ-לוֹ יְהוֹשֻׁעַ, חַרְבוֹת צֻרִים; וַיָּמָל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת. (ד) וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-מָל יְהוֹשֻׁעַ: כָּל-הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתָם, מִמִּצְרָיִם. (ה) כִּי-מֻלִים הָיוּ, כָּל-הָעָם הַיֹּצְאִים; וְכָל-הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם--לֹא-מָלוּ. (ו) כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָלְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד-תֹּם כָּל-הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה, לָהֶם, לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. (ז) וְאֶת-בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-עֲרֵלִים הָיוּ, כִּי לֹא-מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ. (ח) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-תַּמּוּ כָל-הַגּוֹי, לְהִמּוֹל; וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה, עַד חֲיוֹתָם.

(ט) וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם, מֵעֲלֵיכֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, גִּלְגָּל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה. (י) וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּגִּלְגָּל; וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ. (יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח--מַצּוֹת וְקָלוּי: בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה. (יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת, בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, וְלֹא-הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מָן; וַיֹּאכְלוּ, מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן, בַּשָּׁנָה, הַהִיא.

(יג) וַיְהִי, בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינוּ. (יד) וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר-צְבָא-יְהוָה--עַתָּה בָאתִי; וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל-פָּנָיו אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל-עַבְדּוֹ. (טו) וַיֹּאמֶר שַׂר-צְבָא יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, שַׁל-נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא; וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כֵּן.

חנות