top of page
hand-countryside-industry-cultivation-autumn-season-concept.jpg

רבקה

רבקה היא האימא השנייה של העם היהודי, אבל היא הרבה יותר מזה -

היא האישה שלקחה את ההיסטוריה לידיים שלה ושינתה את המהלך.

בואו נכיר אותה דרך הפסוקים ונראה איך אישה צעירה מבית רמאים הפכה לאחת הדמויות המשפיעות בתנ"ך.

 

"וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת"

פעם ראשונה שאנחנו פוגשים את רבקה, והיא מיד מרשימה.

אנחנו נפעמים מהמסירות שלה להשקות את אליעזר ואת כל גמליו! חשבו על זה -

זו הייתה מלאכה פיזית מאוד קשה, והשקיית הגמלים דרשה זמן רב.

גמל אחד שותה עד 140 ליטר מים! ולאליעזר היו עשרה גמלים.

רבקה ביצעה זאת במהירות וביעילות, בלי שום היסוס.

מפסוקים אלה אנחנו יודעים שלושה דברים על רבקה:

טובת מראה

גומלת חסדים

מכניסת אורחים (מציעה לארח את אליעזר ואת גמליו ללא כל תנאים)

כבר מהמפגש הראשון רבקה מזכירה לנו דמות מסוימת: אברהם. למהר להכניס אורחים ולעשות טוב...

 

"וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן"

רבקה גדלה בבית עם האב בתואל והאח לבן. כולנו מכירים את סיפורי המרמה, את העבודה הזרה שהיה בבית.

לאור הבית בו גדלה, דמותה של רבקה רק מתעצמת. היא הולכת בדרכי אברהם אבינו למרות החינוך שקיבלה,

שלא תואם דרך של טוב וחסד.

זה מלמד אותנו משהו חשוב: אפשר לבחור להיות אחרת מהסביבה בה גדלנו.

רבקה לא הייתה חייבת להיות כמו המשפחה שלה.

 

"הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב"

הביטוי "עלמה" מופיע רק פעמיים בכל התנ"ך! המפרשים אומרים שהכוונה לאישה לא נשואה,

אך הכוונה כאן היא כינוי של שבח. זה מראה כמה רבקה הייתה מיוחדת.

נראה בהמשך מי עוד נקראה ככה.

 

"הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה? וַתֹּאמֶר: אֵלֵךְ"

רבקה לא מחכה כמו משפחתה, שרוצה להשהות את הליכתה, ומיד מסכימה להצעת אליעזר.

שוב מהדהד לנו אברהם שהלך לארץ לא ידועה לפי קריאתו של ה'.

רבקה מבינה שהיא נכנסת לסיפור משמעותי וגדול יותר מחייה הפרטיים.

"אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" - הברכה הזאת מראה שהמשפחה הבינה שרבקה הולכת למשהו גדול.

 

"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ"

באוהלה של שרה היו באופן תמידי שלושה ניסים. הם פסקו לאחר מותה והתחדשו כשהגיעה רבקה:

  • ענן מעל האוהל

  • נר שבת דלק מערב שבת עד ערב שבת

  • ברכה בעיסה

זה היה האישור השמימי שרבקה היא באמת הממשיכה של שרה.

 

"וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'"

רבקה עקרה, כמו ששרה הייתה. לאחר תפילה שלה ושל יצחק היא בהריון ועם תאומים.

היא לא מרגישה בטוב והולכת לדרוש את ה' - כלומר לשאול את שם ועבר, גדולי הדור,

מה הסיבה שיש בהיריון זה תופעות מוזרות.

הם אומרים לה מה יהיה עתידם של ילדיה, ורבקה בוחרת לא לשתף את יצחק בתוכן הנבואה שקיבלה.

איננו יודעים את הסיבה לחוסר השיתוף, אבל מרגע הלידה פוגשים כל הזמן את המתח בבחירה של יצחק בעשו ושל רבקה ביעקב.

 

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו... וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב"

מרגע הלידה פוגשים כל הזמן את המתח בבחירה של יצחק בעשו ושל רבקה ביעקב.

כל אחד מסתכל אחרת על המצב בבית ועל העתיד. המתח הזה ישנה את החיים של כולם.

 

"וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ"

אחד מהרגעים הקשים בסיפורי האבות. רבקה רוקמת מזימה וגורמת ליעקב לרמות את אביו ואחיו.

רבקה יודעת בנבואה שיעקב צריך לקבל את הברכות, אך במקום לדבר עם יצחק על כך - היא עושה זאת מאחורי הגב.

איך האישה שהתחילה כגומלת חסד הגיעה לרמות? זה הפרדוקס של רבקה.

היא מאמינה בנבואה שקיבלה - שיעקב צריך להיות הממשיך.

אבל במקום לדבר עם יצחק על כך, היא בוחרת לפעול מאחורי הגב.

"עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי" - רבקה מוכנה לקחת על עצמה את כל האחריות.

זה מראה כמה היא הייתה שלמה עם ההחלטה, גם אם הדרך הייתה בעייתית.

 

"לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד"

עשו מתכנן בליבו להרוג את יעקב. רבקה שומעת על זה, אבל איך?

הרי עשו אומר זאת לליבו! רבקה רואה. היא יודעת מה קורה עם בניה גם כשהם לא אומרים את זה בקול.

"יָמִים אֲחָדִים" - רבקה חושבת שזה יהיה זמני. היא לא יודעת שהיא שולחת אותו לעשרים שנה של גלות.

"לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד" - רבקה מפחדת לאבד את שני הבנים.

זו האמא שמנסה להציל את יעקב אבל בעצם מאבדת אותו.

 

"וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה... אַלּוֹן בָּכוּת"

אחרי שיעקב יוצא מהארץ - לא שומעים יותר על רבקה.

היא לא זוכה לפגוש אותו כשהוא חוזר עם כל השבט הגדול שיצר בחרן.

התורה לא מספרת על פטירתה כמו שהיא סיפרה על שרה.

האזכור היחיד הוא שהמינקת של רבקה, כלומר המטפלת שלה, שקראו לה דבורה – נפטרה,

יעקב בא לקבור אותה ובכה שם. מי זאת המינקת? היא הגיעה עם רבקה כשהיא באה להתחתן עם יצחק.

המקום נקרא "אלון בכות –" עץ הבכי. זה המחיר הכבד של הבחירות שלה.

היא עשתה מה שהאמינה שנכון, אבל זה עלה לה בפרידה מהבן שאהבה.

 

מה אנחנו לומדות מרבקה?

גם כשגדלים בסביבה לא טובה, עם אנשים לא צדיקים, יש לנו בחירה.

רבקה בחרה להידבק במידותיו של אברהם אבינו - הכנסת אורחים וגמילות חסדים.

היא הוכיחה שאפשר להתרחק ממקום רע ולהתחיל חיים חדשים.

כשמשהו מרגיש לא נכון, רבקה מלמדת אותנו לקחת אחריות ולפעול.

היא לא הסתפקה בתחושות רעות - היא הלכה לדרוש את ה' ולברר מה באמת קורה.

גם כאן, כמו שרה, אנחנו רואים את הצדדים הלא תמיד טובים.

רבקה שילמה מחר כבד בכך שלא זכתה לראות את הבן שלה מתחתן ואת כל הנכדים.

הוא חיה הרבה שנים רחוק ממנה. היא החליטה להציל את העם היהודי במחיר של רמאות ופירוק המשפחה.

היא לוחמת ויש לה עקרונות ויש לזה הרבה השלכות.

רבקה, נכנסת לנעליה של שרה, ממשיכה את דרכה כאמא השניה של עמ"י.

אנחנו לומדים המון על אנושיות, חמלה, על הטוב ועל הפחות טוב.

bottom of page