תנ"ך לילדים
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ - פֶּרֶק ז'
"וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מַעַל, בַּחֵרֶם; וַיִּקַּח עָכָן בֶּן-כַּרְמִי בֶן-זַבְדִּי בֶן-זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה, מִן-הַחֵרֶם..." (ז', א')
.
מַדּוּעַ ה' כּוֹעֵס עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?
סִיַּמְנוּ לִכְבֹּשׁ בְּהַצְלָחָה רַבָּה אֶת הָעִיר יְרִיחוֹ. הָיוּ נִסִּים גְּדוֹלִים וְהַכֹּל פָּעַל לְפִי הַתָּכְנִית. אַךְ, מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן מְסֻפָּר לָנוּ שֶׁה' כּוֹעֵס עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכֵּיוָן שֶׁהֵם לָקְחוּ מֵהַחֵרֶם. זוֹכְרִים מָה זֶה חֵרֶם? יְהוֹשֻׁעַ אָסַר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחַת מֵהָרְכוּשׁ שֶׁל תּוֹשָׁבֵי יְרִיחוֹ לְעַצְמָם. בְּעָבָר הָיָה נָהוּג שֶׁהַלּוֹחֲמִים שֶׁמְּנַצְּחִים בַּקְּרָבוֹת לוֹקְחִים מֵהַשָּׁלָל וּמְבִיאִים הַבַּיְתָה לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם. יְהוֹשֻׁעַ מַחֲלִיט שֶׁבַּקְּרָב בִּירִיחוֹ לֹא יִקְחוּ לְעַצְמָם וְהַכֹּל קֹדֶשׁ לַה' אוֹ שֶׁלֹּא לוֹקְחִים כְּלָל. אֲבָל הַחֵרֶם לֹא כָּל כָּךְ הִצְלִיחַ וּמְסֻפָּר לָנוּ שֶׁלָּקְחוּ מֵהַחֵרֶם וְלָכֵן ה' כּוֹעֵס..
מִי לָקַח?
הַפָּסוּק כָּתוּב בְּצוּרָה קְצָת מְשֻׁנֶּה. מְסֻפָּר לָנוּ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָעֲלוּ (לָקְחוּ מֵהַחֵרֶם ) וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן מְסֻפָּר שֶׁאִישׁ אֶחָד עָשָׂה זֹאת וְקוֹרְאִים לוֹ עָכָן מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. רֶגַע, רֶגַע, רֶגַע ! אִם מִישֶׁהוּ אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח מֵהַחֵרֶם לַמְרוֹת שֶׁהָיָה אָסוּר לָמָּה מְסֻפָּר שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ? לָמָּה ה' כּוֹעֵס עַל כֻּלָּם? רַק אָדָם אֶחָד נַהָג לֹא כַּשּׁוּרָה!
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכֹּל שׁוֹנֶה
נָכוֹן, רַק עָכָן לֶקַח מֵהַחֵרֶם. רַק הוּא לֹא בְּסֵדֶר וּבֶאֱמֶת הוּא יֵעָנֵשׁ בְּעֹנֶשׁ חָמוּר עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא עָשָׂה (וְגַם מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה יָדְעוּ מָה הוּא עָשָׂה וְשִׁתְּפוּ אִתּוֹ פְּעֻלָּה. )אֲבָל כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לוֹמְדִים שִׁעוּר חָשׁוּב עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת אֶחָד כְּלַפֵּי הַשֵּׁנִי. אִם מִישֶׁהוּ לֹא מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה - כֻּלָּם יֵעָנְשׁוּ. נָכוֹן, עָכָן יֵעָנֵשׁ, אֲבָל בִּגְלַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַפְסִידוּ בַּקְּרָב מוּל הָעִיר הָעַי וּבִגְלַל הַהֶפְסֵד הַזֶּה כָּל כִּבּוּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּנֶּה. מַעֲשֶׂה קָטָן אֶחָד שֶׁל אָדָם אֶחָד שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל לָקַח כַּמָּה דְּבָרִים לְעַצְמוֹ הִשְׁפִּיעוּ עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת.
מִי מַעַל - עָכָן אוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?
הִתְחַלְנוּ אֶת הַלִּמּוּד שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ מֵהַחֵרֶם אֲבָל בְּעֶצֶם רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד לָקַח - לָמָּה זֶה כָּתוּב בְּצוּרָה כָּזֹאת? כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ מִקֹּדֶם, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַסְפִּיק שֶׁאָדָם אֶחָד יִנְהַג בְּצוּרָה לֹא טוֹבָה, זֶה יָכוֹל לְהֵחָשֵׁב כְּאִלּוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הִתְנַהֵג בְּצוּרָה לֹא טוֹבָה. לְעַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ אַחְרָיוּת אֶחָד כְּלַפֵּי הַשֵּׁנִי- שֶׁנִּהְיֶה טוֹבִים וְנֶאֱמָנִים אֶחָד לַשֵּׁנִי,
עָכָן נֶעֱנַשׁ וְסָקְלוּ אוֹתוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִפְסִידוּ בַּקְּרָב הָרִאשׁוֹן מוּל הָעִיר הָעַי.
לִמּוּד
-
אַתֶּם קְשׁוּרִים לִקְהִלָּה?
-
מָה אַתֶּם הֲכִי אוֹהֲבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?
-
מָה אַתֶּם הֲכִי אוֹהֲבִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל?
-
מָה הַדָּבָר שֶׁהֲכִי קָשֶׁה לָכֶם לַעֲמֹד בַּפִּתּוּי ?
שְׁאֵלוֹת
לְדִיּוּן
"כֻּלָּם בִּשְׁבִיל אֶחָד אֶחָד בִּשְׁבִיל כֻּלָּם":
כָּל בְּנֵי הַבַּיִת מִתְחַבְּאִים. מִישֶׁהוּ אֶחָד צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת כֻּלָּם. כַּאֲשֶׁר הוּא מוֹצֵא אֶת הָרִאשׁוֹן, הוּא מִצְטָרֵף אֵלָיו לַחִפּוּשִׂים. כָּךְ עִם כָּל אֶחָד שֶׁנִּמְצָא עַד שֶׁמַּגִּיעִים לָאַחֲרוֹן - וְהוּא נִהְיֶה הַמְּחַפֵּשׂ.
פְּעִילוּת
(א) וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מַעַל, בַּחֵרֶם; וַיִּקַּח עָכָן בֶּן-כַּרְמִי בֶן-זַבְדִּי בֶן-זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה, מִן-הַחֵרֶם, וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
(ב) וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ, הָעַי אֲשֶׁר עִם-בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר, עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת-הָאָרֶץ; וַיַּעֲלוּ, הָאֲנָשִׁים, וַיְרַגְּלוּ, אֶת-הָעָי. (ג) וַיָּשֻׁבוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַל-יַעַל כָּל-הָעָם--כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת-הָעָי; אַל-תְּיַגַּע-שָׁמָּה, אֶת-כָּל-הָעָם, כִּי מְעַט, הֵמָּה. (ד) וַיַּעֲלוּ מִן-הָעָם שָׁמָּה, כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ; וַיָּנֻסוּ, לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי. (ה) וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי, כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ, וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד-הַשְּׁבָרִים, וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד; וַיִּמַּס לְבַב-הָעָם, וַיְהִי לְמָיִם.
(ו) וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה עַד-הָעֶרֶב--הוּא, וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲלוּ עָפָר, עַל-רֹאשָׁם. (ז) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת-הָעָם הַזֶּה אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַאֲבִידֵנוּ; וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. (ח) בִּי, אֲדֹנָי: מָה אֹמַר--אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף, לִפְנֵי אֹיְבָיו. (ט) וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי, וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ, וְהִכְרִיתוּ אֶת-שְׁמֵנוּ מִן-הָאָרֶץ; וּמַה-תַּעֲשֵׂה, לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
(י) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, קֻם לָךְ; לָמָּה זֶּה, אַתָּה נֹפֵל עַל-פָּנֶיךָ. (יא) חָטָא, יִשְׂרָאֵל, וְגַם עָבְרוּ אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם; וְגַם לָקְחוּ, מִן-הַחֵרֶם, וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ, וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם. (יב) וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם--עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם, כִּי הָיוּ לְחֵרֶם; לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם, אִם-לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם. (יג) קֻם, קַדֵּשׁ אֶת-הָעָם, וְאָמַרְתָּ, הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר: כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל--לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ, עַד-הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם. (יד) וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר, לְשִׁבְטֵיכֶם; וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר-יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת, וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר-יִלְכְּדֶנָּה יְהוָה תִּקְרַב לַבָּתִּים, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה, יִקְרַב לַגְּבָרִים. טו וְהָיָה, הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם--יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ: כִּי עָבַר אֶת-בְּרִית יְהוָה, וְכִי-עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל.
(טז) וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיַּקְרֵב אֶת-יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו; וַיִּלָּכֵד, שֵׁבֶט יְהוּדָה. (יז) וַיַּקְרֵב, אֶת-מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה, וַיִּלְכֹּד, אֵת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי; וַיַּקְרֵב אֶת-מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, לַגְּבָרִים, וַיִּלָּכֵד, זַבְדִּי. (יח) וַיַּקְרֵב אֶת-בֵּיתוֹ, לַגְּבָרִים; וַיִּלָּכֵד, עָכָן בֶּן-כַּרְמִי בֶן-זַבְדִּי בֶּן-זֶרַח--לְמַטֵּה יְהוּדָה. (יט) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-עָכָן, בְּנִי שִׂים-נָא כָבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--וְתֶן-לוֹ תוֹדָה; וְהַגֶּד-נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ, אַל-תְּכַחֵד מִמֶּנִּי.
(כ) וַיַּעַן עָכָן אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמַר: אָמְנָה, אָנֹכִי חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָזֹאת וְכָזֹאת, עָשִׂיתִי. (כא) ואראה (וָאֵרֶא) בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף, וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ, וָאֶחְמְדֵם, וָאֶקָּחֵם; וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי, וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ. (כב) וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים, וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה; וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ, וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ. (כג) וַיִּקָּחוּם, מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, וַיְבִאוּם אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, וְאֶל כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּצִּקֻם, לִפְנֵי יְהוָה. (כד) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עָכָן בֶּן-זֶרַח וְאֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הָאַדֶּרֶת וְאֶת-לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֹתָיו וְאֶת-שׁוֹרוֹ וְאֶת-חֲמֹרוֹ וְאֶת-צֹאנוֹ וְאֶת-אָהֳלוֹ, וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עִמּוֹ; וַיַּעֲלוּ אֹתָם, עֵמֶק עָכוֹר. (כה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ, יַעְכָּרְךָ יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה; וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ, וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים.
(כו) וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל-אֲבָנִים גָּדוֹל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּשָׁב
יְהוָה, מֵחֲרוֹן אַפּוֹ; עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, עֵמֶק עָכוֹר, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.