top of page

תנ"ך לילדים

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ - פֶּרֶק ח'

"וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-עַם הַמִּלְחָמָה, לַעֲלוֹת הָעָי; וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ, גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַיִּשְׁלָחֵם, לָיְלָה" (ח',ג')

.

הַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה בָּעַי
זוֹכְרִים שֶׁעָכָן לָקַח מֵהַחֵרֶם? הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ הִשְׁפִּיעַ רַבּוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר הֵם בָּאוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר הַשְּׁנִיָּה - הָעַי - הַלּוֹחֲמִים הִפְסִידוּ בַּקְּרָב! צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁהָעַי זוֹ עִיר קְטַנָּה יַחֲסִית וְלִיהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה בָּרוּר שֶׁתּוֹךְ רֶגַע הֵם יִכְבְּשׁוּ אוֹתָהּ בִּמְיֻחָד אַחֲרֵי הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה בִּירִיחוֹ! אֲבָל בְּעִקְבוֹת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל עָכָן וְגַם הַגַּאֲוָה שֶׁהָיְתָה לַלּוֹחֲמִים שֶׁהֵם יַצְלִיחוּ לְלֹא בְּעָיָה וְעִם קְצָת לוֹחֲמִים לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר - הֵם הִפְסִידוּ.

כְּלָל רִאשׁוֹן בְּמִלְחָמָה
לְאַחַר שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקְּנוּ אֶת הַחֵטְא שֶׁל עָכָן, ה' מְלַמֵּד אֶת יְהוֹשֻׁעַ אֵיךְ צְרִיכוֹת לְהֵרָאוֹת מִלְחֲמוֹת הַכִּבּוּשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ הַרְבֵּה לוֹחֲמִים. גַּם אִם זוֹ עִיר קְטַנָּה מְאוֹד - הַמַּטָּרָה בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ הִיא לְהַרְאוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִכְנַס לְאַרְצוֹ בְּלִוּוּי צָמוּד שֶׁל ה'. הַמִּלְחָמוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת עִם נוֹכְחוּת גְּדוֹלָה שֶׁתַּשְׁאִיר רֹשֶׁם וּפַחַד עַל כָּל הָעַמִּים - כִּי עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מִתְעַסְּקִים...

כְּלָל שֵׁנִי בְּמִלְחָמָה
ה' מְלַמֵּד אֶת יְהוֹשֻׁעַ תַּחְבּוּלָה. מָה הַכַּוָּנָה? בְּמִלְחָמָה צָרִיךְ לָדַעַת לַעֲשׂוֹת "טְרִיקִים" עַל הָאוֹיֵב. ה' מְצַוֶּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁיַּעֲשׂוּ מַאֲרָב. מָה הַכַּוָּנָה? יְהוֹשֻׁעַ מְחַלֵּק אֶת הַלּוֹחֲמִים לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת. קְבוּצָה אַחַת תַּגִּיעַ בַּלַּיְלָה, וְתִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הָעִיר. הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה בְּהַנְהָגַת יְהוֹשֻׁעַ, תַּגִּיעַ בַּבֹּקֶר לְשַׁעַר הָעִיר וְתַתְחִיל לִבְרֹחַ וּבְכָךְ תִּגְרֹם לְלוֹחֲמֵי הָעַי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם כִּי הֵם יַחְשְׁבוּ שֶׁשּׁוּב הֵם יְנַצְּחוּ אוֹתָם בַּקְּרָב. בָּרֶגַע שֶׁיֵּצְאוּ הַלּוֹחֲמִים שֶׁל הָעַי מֵהָעִיר עַצְמָהּ יְהוֹשֻׁעַ יְסַמֵּן לַלּוֹחֲמִים שֶׁבַּמַּאֲרָב שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר.

הַמִּלְחָמָה הַשְּׁנִיָּה בָּעֵי
הַפַּעַם יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ לִקְרָב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. ה' אִתָּם, יָצְאוּ לוֹחֲמִים רַבִּים, הִצְלִיחוּ לְבַלְבֵּל אֶת הָאוֹיֵב וְלִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר הָעַי. הַפַּעַם יְהוֹשֻׁעַ לֹא קָבַע שֶׁיֵּשׁ חֵרֶם וְהָיָה אֶפְשָׁר לָקַחַת שָׁלָל. הַאִם סוֹף טוֹב הַכֹּל טוֹב? לֹא בְּדִיּוּק....תֵּכֶף נִגְלֶה מָה הָיְתָה הַמַּשְׁמָעוּת לְכָךְ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִפְסִידוּ בִּקְרָב אֶחָד קָטָן וְלַמְרוֹת שֶׁהִצְלִיחוּ בַּקְּרָב
הַשֵּׁנִי...

לִמּוּד

  • מָה עָדִיף - לְהַצְלִיחַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשְּׁנִיָּה?

  • הֱיִיתֶם פַּעַם בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים בְּבַת אַחַת?

  • אַתֶּם מַכִּירִים כָּל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת?

שְׁאֵלוֹת

לְדִיּוּן

תַּחְבּוּלַת מַאֲרָב
הִתְחַלְּקוּ לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת.כָּל קְבוּצָה מְתַכְנֶנֶת מַאֲרָב לַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה.

הַגְדִּירוּ מֵרֹאשׁ אֵיפֹה נִמְצֵאת "הָעִיר" שֶׁל כָּל קְבוּצָה.

כָּל קְבוּצָה מְקַבֶּלֶת תֵּבַת אוֹצָר (מַמְתַּקִּים אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר) -

וְהַמַּטָּרָה שֶׁל כָּל קְבוּצָה לְהַשִּׂיג בְּתֹם הַמַּאֲרָב אֶת תֵּבַת הָאוֹצָר שֶׁל הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה.

פְּעִילוּת 

לפרק הבא

לפרק הקודם

(א) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת--קַח עִמְּךָ אֵת כָּל-עַם הַמִּלְחָמָה, וְקוּם עֲלֵה הָעָי; רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת-מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת-עַמּוֹ, וְאֶת-עִירוֹ, וְאֶת-אַרְצוֹ.  (ב) וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ--רַק-שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ, תָּבֹזּוּ לָכֶם; שִׂים-לְךָ אֹרֵב לָעִיר, מֵאַחֲרֶיהָ.

(ג) וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-עַם הַמִּלְחָמָה, לַעֲלוֹת הָעָי; וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ, גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַיִּשְׁלָחֵם, לָיְלָה.  (ד) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר--אַל-תַּרְחִיקוּ מִן-הָעִיר, מְאֹד; וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם, נְכֹנִים.  (ה) וַאֲנִי, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי, נִקְרַב, אֶל-הָעִיר; וְהָיָה, כִּי-יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה, וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם.  (ו) וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ, עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן-הָעִיר--כִּי יֹאמְרוּ, נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה; וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם.  (ז) וְאַתֶּם, תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב, וְהוֹרַשְׁתֶּם, אֶת-הָעִיר; וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּיֶדְכֶם.  (ח) וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת-הָעִיר, תַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ--כִּדְבַר יְהוָה, תַּעֲשׂוּ; רְאוּ, צִוִּיתִי אֶתְכֶם.

 (ט) וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ, וַיֵּלְכוּ אֶל-הַמַּאְרָב, וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי, מִיָּם לָעָי; וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעָם.  (י) וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְקֹד אֶת-הָעָם; וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם--הָעָי.  (יא) וְכָל-הָעָם הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ, עָלוּ וַיִּגְּשׁוּ, וַיָּבֹאוּ, נֶגֶד הָעִיר; וַיַּחֲנוּ מִצְּפוֹן לָעַי, וְהַגַּי בֵּינָו וּבֵין-הָעָי.  (יב) וַיִּקַּח, כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ; וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב, בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי--מִיָּם לָעִיר.  (יג) וַיָּשִׂימוּ הָעָם אֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה, אֲשֶׁר מִצְּפוֹן לָעִיר, וְאֶת-עֲקֵבוֹ, מִיָּם לָעִיר; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעֵמֶק.  (יד) וַיְהִי כִּרְאוֹת מֶלֶךְ-הָעַי, וַיְמַהֲרוּ וַיַּשְׁכִּימוּ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי-הָעִיר לִקְרַאת-יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה הוּא וְכָל-עַמּוֹ לַמּוֹעֵד--לִפְנֵי הָעֲרָבָה; וְהוּא לֹא יָדַע, כִּי-אֹרֵב לוֹ מֵאַחֲרֵי הָעִיר.  טו וַיִּנָּגְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵיהֶם; וַיָּנֻסוּ, דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר.  (טז) וַיִּזָּעֲקוּ, כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בעיר (בָּעַי), לִרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּנָּתְקוּ מִן-הָעִיר.  יז וְלֹא-נִשְׁאַר אִישׁ, בָּעַי וּבֵית אֵל, אֲשֶׁר לֹא-יָצְאוּ, אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּעַזְבוּ אֶת-הָעִיר פְּתוּחָה, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל.  

(יח) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר-בְּיָדְךָ אֶל-הָעַי--כִּי בְיָדְךָ, אֶתְּנֶנָּה; וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר-בְּיָדוֹ, אֶל-הָעִיר.  (יט) וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ, כִּנְטוֹת יָדוֹ, וַיָּבֹאוּ הָעִיר, וַיִּלְכְּדוּהָ; וַיְמַהֲרוּ, וַיַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ.  (כ) וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה, וְלֹא-הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס, הֵנָּה וָהֵנָּה; וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר, נֶהְפַּךְ אֶל-הָרוֹדֵף.  (כא) וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל רָאוּ, כִּי-לָכַד הָאֹרֵב אֶת-הָעִיר, וְכִי עָלָה, עֲשַׁן הָעִיר; וַיָּשֻׁבוּ, וַיַּכּוּ אֶת-אַנְשֵׁי הָעָי.  (כב) וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן-הָעִיר, לִקְרָאתָם, וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ, אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה; וַיַּכּוּ אוֹתָם, עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט.  (כג) וְאֶת-מֶלֶךְ הָעַי, תָּפְשׂוּ חָי; וַיַּקְרִבוּ אֹתוֹ, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ.  (כד) וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָעַי בַּשָּׂדֶה, בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רְדָפוּם בּוֹ, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם לְפִי-חֶרֶב, עַד-תֻּמָּם; וַיָּשֻׁבוּ כָל-יִשְׂרָאֵל הָעַי, וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי-חָרֶב.  (כה) וַיְהִי כָל-הַנֹּפְלִים בַּיּוֹם הַהוּא, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה--שְׁנֵים עָשָׂר, אָלֶף:  כֹּל, אַנְשֵׁי הָעָי.  (כו) וִיהוֹשֻׁעַ לֹא-הֵשִׁיב יָדוֹ, אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן, עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים, אֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הָעָי.  (כז) רַק הַבְּהֵמָה, וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא, בָּזְזוּ לָהֶם, יִשְׂרָאֵל--כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-יְהוֹשֻׁעַ.  (כח) וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ, אֶת-הָעָי; וַיְשִׂימֶהָ תֵּל-עוֹלָם שְׁמָמָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  (כט) וְאֶת-מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל-הָעֵץ, עַד-עֵת הָעָרֶב; וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת-נִבְלָתוֹ מִן-הָעֵץ, וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל-פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל-אֲבָנִים גָּדוֹל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  

(ל) אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר, עֵיבָל.  (לא) כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה--מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים.  (לב) וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  (לג) וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח--חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל--בָּרִאשֹׁנָה.  (לד) וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה, וְהַקְּלָלָה--כְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה.  (לה) לֹא-הָיָה דָבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁה--אֲשֶׁר לֹא-קָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְהַגֵּר, הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם.

bottom of page